פסק-דין בתיק ס"ע 16013-04-11

1.         מר ברוך בן זקן (להלן: " התובע") עבד בנתבעת במהלך שתי תקופות:

התקופה הראשונה הינה מיום 4.8.08 ועד ליום 12.12.10 (להלן: " התקופה הראשונה").

התקופה השניה הינה מיום 1.3.11 ועד ליום 31.3.11 (להלן: " התקופה השניה").

2.         הנתבעת הינה חברה לייצור, יבוא ושיווק מוצרי דקורציה.

3.         התובע עתר לקבלת שני סעדים: פיצוי בגין אי עריכת שימוע בסיום תקופת עבודתו הראשונה בסכום של 3 משכורות אחרונות; פיצוי על אי קבלת תלוש שכר בגין עבודתו בתקופה השניה.

4.         מטעם התובע העיד התובע בלבד ומטעם הנתבעת העיד מר רמי דרזיה מנכ"ל הנתבעת.

פיצוי בגין אי עריכת שימוע

5.         בתקופת העבודה הראשונה עבד התובע במפעל באופקים כעובד ייצור.

הצדדים חלוקים האם עבודתו של התובע במפעל הסתיימה בפיטורים או בהתפטרות.

אין מחלוקת כי בין התובע לבין מנהלת המפעל היו חיכוכים רבים וכי התובע סירב לבצע משימות אשר הוטלו עליו.

התובע אישר בחקירה הנגדית:

" היה שם במפעל איפה ואיפה. היתה מנהלת, אני לא גזען או משהו כזה, אבל היתה מנהלת רוסיה וכל העובדים שם רוסיים, אז כל המטלות הכי קשות, העבודה הכי קשה, תמיד פונים לברוך. אז פעם פעמיים שלוש שבן אדם עושה את העבודה הזאת ואני החלטתי שאני לא עושה את העבודות האלה יותר"

(פרוטוקול עמ' 7 ש' 3-6).

כמו כן אישר התובע כי התנהלו איתו בעניין זה שיחות אחדות במהלך של חודשיים, הן על ידי מנהלת המפעל והן על ידי בעל הבית (כלשונו), מר רמי דרזיה.

החיכוכים בין התובע למנהלת המפעל הגיעו, ככל הנראה, לשיאם מספר חודשים לפני הפסקת העבודה ביום 30.8.10 עת השליך התובע על מנהלת המפעל מאוורר, אירוע שבגינו נאלצה מנהלת המפעל להגיש תלונה במשטרה בגין תקיפה ואיומים.

6.         למרות החיכוכים העיד מר דרזיה כי לתובע ניתנה הזדמנות נוספת וזאת לאור העובדה שהתובע נגע ללבו בגלל מצוקות כספיות שלו.

7.         התובע טוען כי בסופו של יום פוטר ללא שנערך לו שימוע.

            הנתבעת טוענת כי התובע התפטר.

8.         לאחר ששמענו את הראיות, הגענו למסקנה כי התובע לא הוכיח את העובדה שפוטר.